פוסט אורח מאת דקלה שלום, אמא לשניים, בעלת תואר B.Sc ויועצת התפתחותית מוסמכת בשיטת צעד ראשון. מנהלת “חיוכים-בית לאמהות ותינוקות” בפתח תקווה המהווה מקום מפגש לאמהות בחופשת לידה ומציע פעילויות מגוונות להורים ולתינוקות. ליצירת קשר עם דקלה: אתר חיוכים | חיוכים בפייסבוק
למה כדאי לשעמם את התינוק?
אנחנו חיים בעולם מאד מציף ומאד ויזואלי. מגיל אפס התינוקות שלנו נחשפים ל(רשימה חלקית): ספרונים מצויירים בעגלה, צעצועים מהבהבים באוניברסיטה, מובייל רוטט במיטה וזה הולך ומצטבר… אפשר קצת שקט??
נכון. כולנו רוצים תינוק שיתפתח היטב (ואולי קצת קצת לפני השכנה), יחקור ויגדל להיות חכם ומוצלח. אבל כל הגירויים הללו, לא רק שאינם הבסיס להתפתחות, הם יכולים גם להפריע.
למה להשתעמם זה חשוב?
אני בטוחה שלמדריכות ההורים יהיה הרבה מה לומר בנושא היכולת להשתעמם בגילאים מבוגרים יותר. ההצפה החושית מוזכרת בכל פרסום באותו משפט עם הפרעות קשב וריכוז, קשיי למידה ובעיות התנהגות.
אפילו אצל תינוקות בני יומם, יש כאלה שמרימים את הראש ואנחנו מיד מרגישים מחוייבים לשמור עליהם מתעניינים ועירניים לאורך כמה שיותר זמן – כי להרים את הראש זה חשוב, נכון?
נכון. אבל להניח את הראש זה חשוב לא פחות.
תחשבו על עצמכם, חוזרים מהסופר עם שקיות נורא כבדות. השרירים בידיים מתאמצים ועובדים קשה מאד. אם לא תניחו לרגע את השקיות, תשחררו את הידיים ותנוחו למספר דקות, יש אפשרות שבעוד כמה דקות כבר לא תוכלו להחזיק אותן בכלל.
המון אמהות מספרות לי על הגוזלים שלהן שמרימים את הראש נורא יפה על הבטן, ואז מתעייפים ומתחילים לבכות ובזאת הסתיים זמן הבטן. אם הם ילמדו להניח את הראש, לנוח לרגע, ואז לחזור לפעילות – אני מבטיחה לכם שזמן הבטן ייראה אחרת.
מבחינה פיזיולוגית, השרירים צריכים ללמוד להפסיק לעבוד, להשתחרר כדי שהכיווץ שלהם יהיה איכותי יותר. כמו בשינה – מנוחה מובילה לעבודה טובה יותר אחריה.
ואם כבר הזכרתי שינה, הגוזלים הללו שלא למדו להשתעמם – גם ישנו פחות טוב, ההרדמה שלהם תיקח יותר זמן ובאופן כללי יאבקו להישאר בשליטה כמה שהם יכולים. כי זה מה שהם יודעים - לנוח זו לא אופציה.
אז מה אפשר לעשות?
חושי ולא ויזואלי: הלמידה הטובה ביותר היא זו שמשלבת את כל החושים: מישוש, שמיעה, טעם ועוד. אפשר לותר על הספרון בעגלה והמובייל במיטה. אפשר להשאיר צעצוע אחד בלבד תלוי באוניברסיטה.
תנועה: כולנו צריכים כמות מסויימת של תנועה במהלך היום. התנועה עוזרת לכל השרירים “להתאמן” בכיווץ ובשחרור וגם מעייפת. הוסיפו תנועה לשגרת היום עם התינוק. טיול במנשא, למשל, הוא אחת הדרכים הכי נעימות לחוות תנועה אצל הפיצקולים. טיול בעגלה, אגב, לא מייצר תנועה.
זמן ערות הוא לא תמיד זמן פעולה: כן, כדאי להקדיש חלק מזמן הערות למשחק עם הגוזל. אבל כשנראה לכם שהספיק לו, שהוא לא משתף פעולה או מתחיל להתעייף – עיברו למגע עמוק, הניחו במקום עוטף או במנשא ואפשרו לו לנוח.
להסתכל עלינו: המון הורים נוטים לשאת את התינוק, במנשא או על הידיים, עם הפנים החוצה. כבר סיכמנו שגירויים ויזואליים הם פחות רצויים ובצורת נשיאה כזו הכל מגיע לתוך הפרצוף של הגוזל שלכם בבום, בלי יכולת לווסת. ולכן, לפחות עד גיל 6-7 חודשים, כדאי להשתמש בתנוחות הנשיאה החוצה רק לצרכים טיפוליים (שחרור גזים למשל) ובסביבות מבוקרות (בבית, לא מול הטלוויזיה בבקשה) ובחוץ להעדיף חוויות עוטפות יותר. [הערה של אורית: לנו מדריכות המנשאים יש עוד סיבות להמליץ להמנע מנשיאה עם הפנים החוצה].