כרבול וערסול - תנוחה נהדרת שכל כך הרבה תינוקות מתקשים להיכנס אליה ולהנות ממנה.
מהו ערסול?
ערסול היא תנוחה שדומה לתנוחת העובר ברחם. התינוק מכורבל כולו. הגוף בכפיפה קדמית כך שהחלק הקדמי של האגן מתקרב לחזה, הגב מתארך ומתעגל, הברכיים כפופות ומתקרבות לבטן, הידיים קרובות לגוף, המרפקים כפופים וכפות הידיים מאוגרפות.
במצב זה התינוק חש סגור ומוגן יותר מגירוייים חיצוניים.
יתרונות תנוחת הערסול לתינוקות רכים:
תנוחת הערסול מזכירה את תנוחת התינוק ברחם . היא מוכרת לו ולכן מקנה לו ביטחון ותחושת הגנה.
תנוחת הערסול מאפשרת לתינוק להתמודד עם גירויים חיצוניים כמו קולות חזקים, טמפרטורות משתנות, מגעים שונים, או מראות מסויימים ממקום מוגן ובטוח ומאפשרת לו להסתגר ולהשתבלל כשהוא חש מוצף מדי בגירויים חיצוניים.
עיכול חוויות חדשות הא תהליך לא פשוט. החשיפה של התינוק הקטנטן לעולם החדש דורשת תהליך הדרגתי של עיכול והפנמה של החוויות החדשות. אחת התגובות הפיסיות לקשיי הסתגלות לעולם החדש היא כאבי גזים וקשיים במערכת העיכול של התינוק ( תנסו להיזכר במקרים בהם חוויות חדשות כמו מבחן חשוב, חתונה או אירוע משמעותי גרמו לכם לרוץ לשירותים ולהרגיש באופן פיסי את קשיי העיכול). הערסול - בהיותו מקום מוגן שיכול להפחית ולמתן את שפע הגירויים החדשים עוזר מאד גם בהרגעת בעיות עיכול וכאבי גזים אצל תינוקות.
תנוחת הערסול מאפשרת לשרירי הגב הרפיה וכתוצאה מכך עמוד השדרה יכול להתארך ולרווח בין החוליות. מצב זה מאפשר גם עיצבוב טוב יותר לכל איזור הקיבה והמעיים וכתוצאה מכך עוד הקלה על בעיות עיכול.
מצב הערסול מחמם את הבטן ונותן לה תחושת הגנה וזו סיבה נוספת לכך שהוא מקל על כאבי גזים.
תנוחת ערסול מאפשרת לתינוק חוויות של ניתוק מגירויים חיצוניים והתרכזות בגירויים פנימיים כמו הקשבה לנשימות, הרגשה של טונוס השרירים והתייחסות לפעימות הלב . מצב מדיטטיבי זה מאפשר גלישה טובה וחלקה יותר ממצב עירות ומצב שינה ולהפך וכתוצאה מכך פוחת מאד הבכי של התינוק המושפע מהקושי במעברים בין מצבים אילו.
למה יש תינוקות שלא אוהבים להתערסל?
אז אם הכל כל כך טוב למה בכל זאת יש כל כך הרבה תינוקות שמתנגדים לתנוחת הערסול?
תינוקות שכאשר מנסים לערסל אותם הם מיישרים רגליים, מותחים ידיים לצדדים ומקשתים את הגב לאחור?
ולמה תנוחה הזו שמוכרת כל כך מהרחם נשכחת מהר כל כך אחרי הלידה?
בספרו "לידה ללא אלימות" מתאר דר' לבואייה את הערסול הטבעי של התינוק ברחם כאשר הגב נתמך בדופן הבטן של האם לקראת סוף ההריון (מומלץ לאתר את הספר הישן הזה ולקרוא את התיאורים שלו). כשקראתי את התיאורים הללו נזכרתי בלימודים שלי מקורס מדריכות הכנה ללידה ובמיוחד בשיעורים של הפיסיותרפיסטית יהודית שריג ז"ל שדיברה על התנועות הלא טבעיות שלנו האימהות ההרות שגורמות היום ליותר לידות OP (עורף לאחור) ויותר מיצגי עכוז ופתאום הבנתי שאפילו ברחם לא כל התינוקות זוכים לאותו ערסול שלבואייה מתאר אותו.
מיד אחרי הלידה תנוקות רבים מעדיפים ערסול אבל השכבה על הגב במשטח ישר (מיטה או עריסה) בתוספת רעשים יומיומיים כמו טריקות דלתות, צלצולי טלפון וכד' גורמים להפעלה יתרה של רפלקס מורו וכתוצאה מכך כיווץ רב באזור השכמות והשרירים האחוריים של הגוף. אצל תינוק שמעורסל רוב היום הרפלקס הזה לא פועל בתדירות גבוהה כל כך.
בנוסף לכך כל השכבה על הגב מרגישה לתינוק כמו הטלת ראשו לאחור ומעלה שוב את הקרפלקס (שנקרא גם רפלקס הבהלה). בסדנאות אני מלמדת לא להניח על הגב אלא להניח על הצד ומשם לגלגל אל הגב וכך גם בהרמה.
המסג' החזק שהתינוקות היו רגילים אליו ברחם (לחיצות שרירי הרחם על התינוק, צירי ברקסטון היקס, צירי הלידה והמעבר בתעלת הלידה) מוחלף לרב במגע עדין ומלטף. תפקידו של המגע החזק והעמוק הוא בין השאר לשחרר שרירים מכווצים ובאין מגע כזה (מתוך חשש להכאיב לתינוק) השחרור לא מתקבל.
בכי מרובה יחסית החל משלב הלידה (בעקבות התערבות בשלב הלידה, לידות מכשירניות, קבלת הפנים לעולם המלווה בדקירות מזרק, אור חזק על העיניים, ניתוק מוקדם של חבל הטבור, שאיבות נוזלים מהריאות ופרוצדורות רפואיות נוספות) גורם גם הוא לכיווץ ומתח שרירי מיותר של השכמות, השרירים הבין צלעיים ואזורים נוספים בגוף.
אני מניחה ששילוב של כל אילו מקשים על התינוק.
וכאן אני שוב חוזרת לתפקידו של המגע.
המגע העמוק והמרפא
המגע ההוליסטי
המגע המשחרר שרירים כואבים ומכווצים
המגע המאפשר נשימה עמוקה יותר
המגע המאפשר הרפיה מלאה של הגוף כולו וחזרה לחווית הערסול בה הגב נתמך כולו והתינוק לא צריך להחזיק שום דבר אלא רק לסמוך על העולם ולשחרר הכל...
כשתינוק מצליח להתערסל בנוחות הכל משתנה.
הוא נרגע בקלות
הוא נרדם בקלות
הוא מתעורר רגוע ללא בכי
הגוף שלו מרגיש רך יותר וטווחי התנועה שלו גדלים בצורה משמעותית.
מהו אם כן ערסול נכון?
בערסול נכון השכמות מתרחקות זו מזו והגב מתעגל. יש מרחק של לפחות אצבע בין הסנטר והחזה.
המרפקים צמודים לגוף והרגליים כפופות מעט בצורה רפויה וללא כל מתח.
הראש והרגליים פחות או יותר באותו גובה.
חשוב לציין שערסול במנשא (בניגוד לערסול בערסל) אינו סימטרי מכיוון שצד אחד של התינוק נלחץ לגוף ההורה. מסיבה זו יש חשיבות לשינוי התנוחה מדי פעם והחלפת צדדים.
במידה שיש א- סימטריה בתנועתיות הצוואר של התינוק ניתן להשתמש בתנוחת הערסול על מנת לתקן ולשחרר את שרירי הצוואר המכווצים. חשוב לעשות זאת בהנחיית מטפל מנוסה שכן ערסול בצד הלא נכון יעמיק את נטיית הראש לכיוון אחד.
לסיכום:
הערסול הוא תנוחה מומלצת מאד לתינוקות רכים ויש לו יתרונות רבים.
אם תינוק מתנגד לערסול מומלץ לבדוק מה הסיבה:
הסיבה יכולה להיות קשורה למתח שרירי רב בגב ובחלק האחורי של הגוף (הסיבה הנפוצה ביותר), לא-סימטריה בצוואר ובעמוד השדרה או לקושי בויסות חושי (נדיר יחסית) .
במידה ותינוק צעיר מתנגד לערסול מומלץ לבדוק מה הסיבה ובמידת הצורך לשחרר שרירים מכווצים. ההתנגדות לשהות בתנוחה מסויימת היא לרוב אינדיקציה לקושי שניתן להקל עליו.
