תנוחת רגלי צפרדע במנשא תינוקות

רגלי צפרדע היא תנוחה המתאימה לתינוקות צעירים ו/או קטנים, הנמצאים עדיין באופן טבעי במנח עוברי.

ברגלי צפרדע התינוק יהיה במנח אנכי, בטנו צמודה לבטן/חזה ההורה, הירכיים והברכיים כפופות, הרגליים מקופלות לצידי הגוף, העקבים קרובים לטוסיק, וכפות הרגליים והברכיים פונות החוצה.

זוהי התנוחה הטבעית של תינוק כאשר מניחים אותו על הבטן; תנוחה זו, כמו תנוחת הערסול, אמורה לאפשר לתינוק להשאר במנח הטבעי שלו בתוך המנשא כאשר גפיו אסופים לכיוון מרכז הגוף וגבו מעוגל, בבחינת “לא נגענו”.

בדומה לתנוחת ערסול, גם זו תנוחה המתאימה לשבועות החיים הראשונים בלבד וגם אז - לא לכל תינוק.

יש תינוקות שכבר בשבועות או בימים הראשונים מעדיפים להרחיק את העקבים מהגוף ולהנשא בתנוחת בטן לבטן. 

דגשים לנשיאה נכונה בתנוחת רגלי צפרדע​

• החל מלידה ובמיוחד בחודשים הראשונים חשוב להקפיד על פישוק פיזיולוגי כדי להבטיח התפתחות בריאה של מפרק הירך. בפישוק נכון מתקיימים 3 תנאים:

1. מפרק הירך ומפרק הברך כפופים.

2. הברכיים רחוקות זו מזו.

3. כפות הרגליים פונות החוצה.

• הרגליים מקופלות לצידי הגוף, ולא מתחתיו, כשהעקבים קרובים לטוסיק.

• ראש התינוק ממוקם סמוך לעצם הבריח של ההורה.

• פני התינוק גלויות בכל עת, גם כשהראש נתמך לצורך שינה.

• אריג המנשא מתוח ומהודק ללא קפלים לכל אורך עמוד השדרה של התינוק.

• התינוק צמוד לגוף ההורה ואינו יכול לזוז או לנטות הצידה.

• המנשא מאפשר גב מעוגל ואינו מאלץ את התינוק לישר את גבו.

איך זה אמור להראות?

איך יודעים אם תנוחת רגלי צפרדע מתאימה או לא?

תנוחת רגלי צפרדע מתאימה לתינוקות צעירים מאד הנמצאים באופן טבעי במנח עוברי. סימנים שתנוחת רגלי צפרדע לא מתאימה:

• התינוק בן חודש או יותר.

• התינוק צעיר אך כבד ו/או גבוה לגילו.

• התינוק מתנגד ומנסה לישר רגליים “ולהעמד” במנשא, לא משנה מה גילו או משקלו.

• קיפול הרגליים לתנוחת רגלי צפרדע דורש מאמץ ומעורר התנגדות.
  

אם תנוחת רגלי צפרדע לא מתאימה, אפשר לעבור מלידה לתנוחת בטן לבטן. להרחבה מתי אפשר להוציא רגליים מהמנשא?

באיזה מנשאים אפשר לשאת בתנוחת רגלי צפרדע?

• מנשאי בד (כריכות) – לופיקס, שרון דרור
  

לא מומלץ לשאת ברגלי צפרדע במנשאים מובנים בהם הבד אינו נצמד ומתאים את עצמו במדויק למנח התינוק.